מדד הלכידות החברתית השנתי של הליגה נגד השמצה: 66% מהישראלים סבורים שהחברה הישראלית מפולגת
ירושלים, 14 באוקטובר, 2018…
שניים מכל שלושה ישראלים מאמינים עדיין שהחברה הישראלית מפולגת או מפולגת מאוד. חמישים ושבעה אחוזים סבורים שהפערים בין חלקי החברה השונים ימשיכו להתקיים גם ב-2048, השנה בה ימלאו מאה שנים לעצמאות ישראל, כך קובע סקר חדש שמפרסמת היום הליגה נגד השמצה.
סקר הלכידות החברתית בישראל השני הקיף מדגם מייצגת של 505 ישראלים בוגרים. הסקר נערך על-ידי מאגר מוחות, מכון מחקר וייעוץ בינתחומי בע"מ בראשותו של הפרופסור יצחק כץ.
גם השנה, רוב גדול מהמשיבים (76%) זיהו את המנהיגות הפוליטית של ישראל כתורמת המשמעותית ביותר לפילוג בישראל, ואחריה התקשורת, הכוללת את המדיה המסורתית (73%), המדיה החדשה (69%) והממסד הרבני (68%). גידול מ-24% ל-31% נרשם מנתוני השנה שעברה בממצאים המצביעים על תרומת הרשויות המוניציפליות לפילוג, ייתכן עקב סמיכות הסקר לבחירות המתקרבות לרשויות המקומיות.
במקביל, צה"ל ממשיך להיתפס כאחד הגורמים המלכדים ביותר בחברה הישראלית: 58% מהמשיבים הסכימו שהצבא תורם לאחדות החברה הישראלית. עם זאת, קרוב לחמישית מהמשיבים (19%), אמרו שהם סבורים שהצבא תורם יותר לפילוג בחברה הישראלית, זאת לעומת 14% ב-2017.
הליגה נגד השמצה מפרסמת את תוצאות הסקר לפני ועידת ישראל ללכידות חברתית השנייה שתיפתח בירושלים ב-16 באוקטובר. בוועידה, שתימשך יום אחד, ישתתפו דמויות מגוונות מהציבור הישראלי לרבות נבחרי ציבור, ראשי הליגה נגד השמצה ומובילי דעה אחרים הפועלים לקידום הלכידות החברתית בישראל ולצמצום השסעים והמתחים בחברה.
" הסקר מעיד על כך שהישראלים ממשיכים לראות את החברה הישראלית כמפולגת באופן עמוק שאינו בר תיקון. מצב עניינים זה צריך לשמש כקריאת השכמה למנהיגים בכל חלקי החברה ולהדגיש בפניהם את הנחיצות בהגברת הלכידות החברתית בישראל ובתמיכה ביוזמות שיגשרו על הפערים", אמרה קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל..
הסקר בדק כיצד רואים הישראליים את הפילוג החברתי במדינה והגורמים לכך לדעתם. בנוסף נשאלו המשיבים על סוגיות היום, לרבות השארת מעמד הערבית על כנה כשפה רשמית במדינה ופתיחת עסקים בשבת. המשיבים נשאלו גם על לימודי והכרת היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית לתלמידי ישראל וכן על דעתם לגבי חשיבות המעורבות של יהדות התפוצות בקבלת ההחלטות בישראל.
להלן כמה ממצאי הסקר העיקריים:
הפילוג בחברה הישראלית
- 66% סבורים שהחברה מפולגת או מפולגת מאוד (לעומת 64% ב-2017)
- 25% – החברה אינה מפולגת ואינה מלוכדת (27% ב-2017)
- 5% – החברה מלוכדת או מלוכדת מאוד (7% ב-2017)
- 4% – אינם יודעים (2% ב-2017)
כיצד תיראה החברה הישראלית בעוד 30 שנה? (כאשר ימלאו 100 שנה להקמת המדינה)
- 57% – החברה תהיה מפולגת או מפולגת מאוד (ללא שינוי מ-2017)
- 14% – החברה תהיה מפולגת ולא מלוכדת (16% ב-2017)
- 12% – החברה תהיה מלוכדת או מלוכדת מאוד (13% ב-2017)
- 17% – אינם יודעים (14% ב-2017)
הגורם התורם יותר מכל לפילוג ולאחדות בחברה הישראלית:
פילוג:
- 76% – המנהיגות הפוליטית
- 73% – המדיה המסורתית (רדיו, טלוויזיה ועיתונות)
- 69% – המדיה החדשה (אינטרנט, רשתות חברתיות ופלטפורמות להפצת הודעות)
- 68% – הרבנים והממסד הדתי
- 31% – הרשויות המקומיות
אחדות:
- 58% – צה"ל (ירידה מ-63% ב-2017)
הקבוצה המקופחת ביותר בחברה הישראלית
- 34% – האוכלוסייה האתיופית
- 21% – האוכלוסייה הערבית בישראל
- 16% – אוכלוסיית הלהט"ב
הקבוצה החזקה ביותר בחברה הישראלית
- 35% – טייקונים ותעשיינים גדולים
- 13% – פוליטיקאים
- 11% – מערכת המשפט
- 11% – חרדים
- 10% – אמצעי התקשורת
דעתם של הישראלים על היעדר שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית בתחומים שונים:
- 75% – אין שוויון בדיור
- 61% – אין שוויון בתעסוקה
- 43% – אין שוויון בהשכלה גבוהה
תמיכה בהמשך מעמדה של הערבית כשפה הרשמית השנייה של ישראל
- 51% – תומכים (ללא שינוי מ-2017)
- 37% – מתנגדים (32% ב-2017)
תמיכה בפתיחת עסקים ומסחר בשבת
- 27% – נגד
- 62% – בעד
חשיבותם של לימודים על זרמי יהדות רפורמית וקונסרבטיבית במערכת החינוך בישראל
- 35% – לימודים אלה אינם חשובים או אינם חשובים כלל
- 29% – לימודים אלה חשובים במידת מה
- 32% – לימודים אלה חשובים או חשובים מאוד
הצורך במעורבות של יהדות התפוצות בקבלת החלטת על נושאים ישראליים
- 56% – אין צורך במעורבות יהדות התפוצות או יש צורך במעורבות מועטה בלבד
- 22% – מעורבות בינונית
- 10% – מעורבות רבה או מלאה
"הליגה נגד השמצה ממשיכה במחויבותה ליצירת קשרים בין כל מגזרי החברה הישראלית כמו גם בין ישראלים ליהודי התפוצות," אמרה שרון נזריאן, סגנית נשיא בכירה לעניינים בינלאומיים. "פרסום הסקר השני במספר מחזק את הצורך להתמקד בסוגיות שתורמות יותר מכל לפילוג בחברה הישראלית, כמו גם את ההזדמנויות המשמעותיות לקידום אחדות ותחושת קהילה בישראל."