במהלך השנה האקדמית 2020-2021, חלק קולני במיוחד של האקטיביסטים האנטי ישראליים בקמפוסים, השתמש ברטוריקה שכללה השפלות ונידוי כלפי סטודנטים יהודים התומכים בישראל. לא פעם נעשה שימוש גם בדימויים אנטישמיים. עפ"י ההערכה השנתית של הפעילות האנטי-ישראלית בקמפוסים, שעורכת הליגה נגד השמצה (ADL), המצב הגיע לנקודת רתיחה בזמן העימות בין ישראל וחמאס במאי 2021. [לקריאת הדוח המלא באנגלית].
מומחי הליגה נגד השמצה זיהו דפוס בקרב קבוצות אנטי-ישראליות, הכולל דמוניזציה בוטה של ישראל וסטודנטים ציונים – המשפיעה על הסטודנטים היהודים באופן לא פרופורציונלי. לא אחת, האקטיביסטים האנטי-ישראליים עושים שימוש בדימויים אנטישמיים, דוגמת השליטה היהודית או הציונית בתקשורת ובסדר היום הפוליטי. ביטויים מסוג זה עלולים לייצר אווירה הרסנית עבור רבים מן הסטודנטים היהודים בקמפוס. המרכז לחקר קיצוניות של הליגה נגד השמצה, האמון על מעקב אחרי פעילות אנטי-ישראלית ברחבי ארה"ב, מצא כי ביטויים מסוג זה מקורם בעיקר בקומץ ארגונים אקטיביסטיים הפועלים בקרב הסטודנטים. לרוב, מטרתם של הארגונים הללו היא לפעול באופן מתוזמר, כדי להפיץ מסרים אנטי-ישראליים ואנטי-ציוניים ברחבי הקמפוסים בארה"ב.
"כפי שראינו במהלך העימות במאי עם החמאס, המתקפות המילוליות האנטי-ישראליות הקצובות נגד הציונות והציונים – עלולות להעליב ולפגוע באופן ממשי בסטודנטים יהודים רבים ולהותיר אותם בתחושות של נידוי והשפלה," אמר ג'ונתן א.גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה. "חופש הביטוי אין משמעו החופש להטריד ולאיים. לסטודנטים נתונה הזכות להביע את דעתם בגלוי בקשר לישראל, אך ביטויי אנטישמיות תחת אצטלה של ביקורת על ישראל אינם קבילים. על המנהלים, הסטודנטים ואנשי הסגל לוודא כי הסביבה היא בטוחה ומקבלת עבור כל הסטודנטים, ללא הבדל דת, לאום או מוצא אתני."
מומחי הליגה נגד השמצה דיווחו על אירועים רבים שבהם הרטוריקה והמעשים של קבוצות אנטי-ישראליות בקמפוס חצו את הגבול שבין ביקורת לגיטימית על הממשלה הישראלית – ובין אנטישמיות בוטה מצד קבוצות ופעילים מסוימים.
קריאות לחרם, מניעת השקעות וסנקציות (BDS) המשיכו להוות אבן פינה בפעילות האנטי-ישראלית בקמפוס בשנה החולפת. אגודות הסטודנטים השונות דנו ב-17 הצעות החלטה בהשראת ה-BDS ומתוכן עברו 11 החלטות, על אף שחלקן כללו הטעיה עובדתית בוטה, או שימוש בשפה שמרמזת על תמיכה באלימות נגד ישראל.
להלן כמה ממצאים מתוך ההערכה השנתית של הליגה נגד השמצה בנושא הפעילות האנטי-ישראלית בקמפוסים בשנה האקדמית 2020-21:
- רבים מהארגונים האנטי-ישראלים הפעילים בקמפוסים המשיכו להשמיץ את ישראל והציונות ולהחרים סטודנטים ציונים ופרו-ישראליים. פעילות מסוג זה משפיעה באופן חסר פרופורציה על רבים מן הסטודנטים היהודים, שעבורם הקשר עם ישראל הוא חלק ניכר מזהותם ומחייהם הדתיים, החברתיים או התרבותיים.
- סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP) הייתה הקבוצה הפעילה ביותר נגד ישראל בקמפוסים ברחבי ארה"ב. קבוצה זו כוללת רשת של כ-180 סניפים ברחבי ארה"ב, המרוכזים בעיקר בצפון החוף המזרחי, במערב התיכון ובקליפורניה (כ-20 סניפים פועלים בקנדה). הקבוצה מארגנת הרצאות, עצרות מחאה, החלטות ברוח ה-BDS ועצומות; מפיצה תעמולה באמצעות חשבונות מדיה חברתית ועיתונים בקמפוס; ועוד. חלק משמעותי מן הרטוריקה של SJP הוא משלהב ולוחמני וכולל לעתים גם דימויים אנטישמיים.
- תמיכה בתנועת ה-BDS (חרם, מניעת השקעות וסנקציות) נגד ישראל ממשיכה להוות מאפיין מרכזי של הפעילות האנטי-ישראלית בקמפוס. אגודות הסטודנטים דנו ב-17 הצעות החלטה בהשראת ה-BDS בשנה החולפת, כאשר 11 מתוכן עברו. כמה מן ההחלטות קראו לאוניברסיטאות לנתק קשרים (באמצעות מענקים או השקעות אחרות) עם חברות המספקות שירות או ציוד לצה"ל. נכון להיום, אף אחת מן האוניברסיטאות לא הפסיקה את קשריה עם החברות האמורות ובמקרים רבים נשיאי האוניברסיטאות אף גינו באופן ישיר את ההחלטות.
- ההתנגדות לציונות, בהגדרתה הכללית כתנועה למען הגדרה עצמית לאומית בבית ההיסטורי של העם היהודי בארץ ישראל, משותפת כמעט לכל הקבוצות האנטי-ישראליות. עם זאת, התנגדות זו נושאת פעמים רבות אופי של השמצה ישירה וזלזול בציונות ובציונים, כאשר הפעילים טוענים שהציונות היא אידיאולוגיה קנאית מעצם טיבה. רטוריקה מסוג זה מתעלמת מן העובדה שהציונות מכילה בקרבה זרמי מחשבה שונים, על גבי הרצף שבין הימין והשמאל הפוליטי.
- בביטויים הקיצוניים והמטרידים ביותר של התופעה, נשמעות קריאות לנדות סטודנטים ציונים ופרו ישראליים מהמרחב הציבורי בקמפוס ולעתים גם מאגודות הסטודנטים. קריאות מסוג זה מופנות לרוב לסטודנטים יהודים, על אף שסטודנטים לא יהודים רבים מעידים על עצמם כציונים או מזדהים עם מדינת ישראל. בשנה האקדמית 2020-2021 חברים יהודים באגודות הסטודנטים של שני קמפוסים לפחות, סבלו מהטרדה אישית ומקריאות לחרם בשל ביטויי התמיכה שלהם בישראל ובציונות. באחד המקרים, ההטרדה הובילה לפיטוריו של הסטודנט הפעיל.