ספטמבר 16, 2024
דוח של הליגה נגד השמצה מצביע על עלייה משמעותית בפעילות האנטי-ישראלית בקמפוסים, המאופיינת בתמיכה בטרור ובתקריות נגד סטודנטים יהודים
החוקרים מדווחים על עליות חדות במקרי ונדליזם, הטרדה ותקיפה במהלך שנת הלימודים 2023-24.
ניו יורק, 16 בספטמבר 2024… סך של 2,087 תקריות אנטי-ישראליות, הכוללות תקיפות, ונדליזם, הטרדה, הפגנות והחלטות למשיכת השקעות, תועדו בקמפוסים של מכללות ואוניברסיטאות בארצות הברית בין 1 ביוני 2023 ל-31 במאי 2024. מדובר על עלייה של 477 אחוזים באותן קטגוריות לעומת שנת הלימודים הקודמת; כך עולה מדוח חדש של הליגה נגד השמצה שפורסם היום.
הדוח השנתי על הקמפוסים של המרכז לחקר הקיצוניות של הליגה נגד השמצה (ADL Center on Extremism – COE) זיהה מספר שיא של תקריות אנטי-ישראליות, כולל 28 תקיפות פיזיות.
בשנת 2022-2023 לא תועדו תקיפות כלל, ורק תקיפה אחת תועדה בשנת 2021-2022.
הליגה נגד השמצה תיעדה גם 1,418 מחאות ופעולות (כולל הקמת מאהלים), 360 מקרים של הטרדה מילולית או כתובה, 201 מקרים של ונדליזם, ו-80 הצעות החלטה של תנועת ה-BDS (71 אושרו ו-9 נדחו). חלק מהתקריות שצוינו בדוח זה כללו גם אזכורים של דימויים אנטישמיים קלאסיים כגון עושר וחמדנות של יהודים ושליטה יהודית בעניינים פוליטיים.
דוח הליגה נגד השמצה שפורסם לאחרונה מציין גם נושאים נפוצים, כמו הבעת תמיכה גלויה בטרור ובאלימות. הדבר כולל הבעת תמיכה בחזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP), חמאס, חיזבאללה והחות'ים (אנצאר אללה); הפצת מידע כוזב ומטעה אודות אירועי ה-7 באוקטובר; הסרת עלונים הנוגעים לחטופים ושיבוש אירועים המנציחים את ה-7 באוקטובר.
"הפעולות האנטישמיות והאנטי-ציוניות שראינו בקמפוסים אינן דומות לשום דבר שחווינו בעבר", אמר ג'ונתן א. גרינבלט, מנכ"ל הליגה נגד השמצה. "מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, ההטרדות הבלתי פוסקות, הוונדליזם, האיומים הפיזיים והמילוליים, והתקיפות הפיזיות האלימות מצד התנועה האנטי-ישראלית, חורגות הרבה מעבר להבעת דעה פוליטית. על ההנהלות וסגלי האוניברסיטאות לפעול בצורה נמרצת יותר השנה כדי להבטיח סביבה בטוחה ומכילה עבור כל הסטודנטים, ללא קשר לדתם, לאומיותם או דעותיהם הפוליטיות, והם חייבים להתחיל לפעול עכשיו."
במהלך השנה, מרכזי החיים היהודיים בקמפוסים היוו לעתים קרובות מטרה לפעילות אנטי-ישראלית, עם לפחות 73 תקריות שפגעו ישירות בסניפי הלל ובבתי חב"ד. סניפי הלל ובתי חב"ד היו נתונים לדרישות רבות מצד הפעילים, כולל קריאות לבתי הספר שלהם לנתק את קשריהם עם שני הארגונים. בכמה קמפוסים, נערכו הפגנות מחוץ למבני הארגונים ובאירועים שקוימו על ידם.
לדברי אורן סגל, סגן נשיא המרכז לחקר הקיצוניות של הליגה נגד השמצה "העלייה במספר התקריות מכל הסוגים שינתה ללא הכר את חיי הקמפוס עבור סטודנטים יהודים ברחבי ארצות הברית."
"טקטיקות ההסלמה, שמנרמלות יותר ויותר את הנרטיבים של ארגוני טרור ומכוונות ישירות אל הקהילות היהודיות בקמפוס, חייבות להיתקל בעמדה נחושה מצד המוסדות המגנה על הסטודנטים."
הממצאים העיקריים כוללים:
-
קבוצות הסטודנטים שאחראיות לרוב הפעילות האנטי-ישראלית המתועדת בדוח זה כוללות את "סטודנטים למען צדק בפלסטין" (Students for Justice in Palestine – SJP), "הקול היהודי למען שלום" (Jewish Voice for Peace – JVP), "סטודנטים למען חברה דמוקרטית" (Students for a Democratic Society – SDS), "הדמוקרטים הסוציאליסטים הצעירים של אמריקה" (Young Democratic Socialists of America – YDSA) ו-"דיסנטרס" (Dissenters).
-
תקריות אנטי-ישראליות השפיעו על יותר מ-360 קמפוסים ב-46 מדינות ובמחוז קולומביה. עשרת הקמפוסים עם המספר הגבוה ביותר של תקריות מדווחות הם: אוניברסיטת קולומביה (52), אוניברסיטת מישיגן, אן ארבור (38), אוניברסיטת הרווארד (36), אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי (36), אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס UCLA (35), אוניברסיטת ראטגרס, ניו ברנזוויק (33), אוניברסיטת סטנפורד (30), אוניברסיטת קורנל (27), אוניברסיטת וושינגטון (26) ואוניברסיטת צפון קרוליינה, צ'אפל היל (25). קמפוסים אלה מייצגים יחדיו 16% מסך כל התקריות.
-
סטודנטים קיבלו תמיכה מארגונים מחוץ לקמפוס הקשורים לתנועת הסולידריות הרחבה עם פלסטין, כמו "מוסלמים אמריקנים למען פלסטין" (AMP), "המועצה ליחסים אמריקניים־מוסלמיים" (CAIR) ו"פלסטין משפטית". ארגונים אלו סיפקו מימון, הדרכות, סיוע משפטי, וסוגי תמיכה אחרים. תורמים וקרנות עצמאיים תמכו גם הם בקבוצות אנטי-ישראליות בקמפוס, לרבות ארגונים כמו Resist, Inc וקרן Emergent.
המלצות מדיניות
על הנהלות האוניברסיטאות להגיב מיידית להתנהגות המונעת מתלמידים גישה שווה להזדמנויות חינוכיות, בניגוד לתקנות Title VI.
· על מנהיגי האוניברסיטאות לוודא שהתלמידים והסגל מודעים לקודי ההתנהגות של הקמפוסים, כולל מדיניות ונהלים לניהול מחאות, הפגנות, פרסומים ופעילות שיח אחרת.
· על האוניברסיטאות להבטיח גישה חופשית ומלאה לכל הבניינים, המרחבים, האירועים, והפעילויות בקמפוס, הן במדיניות והן במימוש בפועל.
· על המכללות והאוניברסיטאות להבהיר כי קריאות לניתוק הקשרים עם הלל וחב"ד הן דרישות אנטישמיות, המנוגדות לערכי המוסד, ולא תיענינה או תישקלנה.
· על המכללות והאוניברסיטאות לאשרר את התנגדותן לתנועת ה-BDS ולהסביר לקהילת הקמפוס מדוע התנועה הזו מזיקה ומנוגדת לערכי הקמפוס ולעיקרון החירות האקדמית.
בנוסף, כדי להגן על סטודנטים יהודים ולהיאבק במכת האנטישמיות, הליגה נגד השמצה קוראת לקונגרס להעביר את החוקים הפדרליים הבאים: חוק ההתמודדות עם אנטישמיות, חוק המודעות לאנטישמיות, וחוק ההגנה על הסטודנטים בקמפוס.
לבסוף, הליגה נגד השמצה פונה לכל המדינות בבקשה דחופה לפתח וליישם אסטרטגיות מקיפות ייחודיות לכל מדינה למאבק באנטישמיות, תוך התמקדות מיוחדת בהגנה על סטודנטים יהודים בקמפוסים של מכללות ואוניברסיטאות. הדבר כולל כינוס של מנהיגי האוניברסיטאות כדי לדון בנושא הביטחון בקמפוסים ובהנחיית מדיניות המדגישה את גבולות ההגנה של התיקון הראשון [לחוקה האמריקאית] על פעילויות שיח. כמו כן, כיצד לאכוף את הכללים, את הסטנדרטים, את המדיניות, ואת אחריות הסגל של הקמפוס כדי להבטיח ביטחון בקמפוס ותמיכה בסטודנטים ובאנשי הסגל היהודים.
מתודולוגיה
חוקרי הליגה נגד השמצה אספו אירועים בעיקר באמצעות שיטות מחקר בקוד פתוח. מרבית הנתונים נאספו על ידי מעקב אחר מידע זמין לציבור שהתפרסם ברשת. מידע נוסף הגיע מדיווחים שהתקבלו בליגה נגד השמצה מצד סטודנטים ואנשי סגל, וכן דרך סקירת עיתוני סטודנטים ומקורות חדשותיים אחרים. תובנות חשובות נוספות נלמדו מעבודתם של ארגונים אחרים, כולל Israel on Campus Coalition (ICC), "הלל אינטרנשיונל" ו"יוזמת עמך" (AMCHA Initiative). במקרים בהם הליגה נגד השמצה קיבלה מידע מהתקשורת או מצדדים שלישיים, החוקרים תמיד חיפשו מקורות ראשוניים כדי לאמת את הדיווחים.
הדוח אינו מבחין בין אירועים אנטי-ישראליים בעלי אופי אנטישמי לבין אירועים אנטי-ישראליים כלליים (מידע נוסף על אירועים אנטישמיים ספציפיים ניתן למצוא בדוח הביקורת השנתי של הליגה נגד השמצה על אירועים אנטישמיים).
חלק מהאירועים חצו את הקו מרטוריקה אנטי-ישראלית קיצונית לאנטישמיות ממש, בעוד שאחרים לא.
שלא כמו דוחות משנים קודמות, הליגה נגד השמצה לא סיכמה השנה את מספר האירועים שכללו הצהרות חתומות, מכתבים, עצומות או אירועים כלליים נגד ישראל כגון פאנלים וסמינרים מקוונים. זאת מכיוון שהיקף האירועים הללו היה כה גדול, שהוא עלה על יכולת החוקרים שכתבו את הדוח השנה לאסוף אותו.
בשל אופיים של דיווחי האירועים ואיסוף הנתונים, הדיווחים המופיעים בדוח זה סובלים מתת-ספירה מובנית.